יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

מהפכה


 

ב"עה

 

מהפכה ושנוי

לפני שבע שנים היה אירוע גוש קטיף ועמונה. אחרי עמונה התכנסנו בעפרה אנשי הישוב ושמעתי את הדוברים המאשימים שוטר זה ואחר. קמתי ואמרתי שהאירוע מהווה את הסוף של מדינת ישראל. הצבור נרעש והבנתי שהדברים היו חריפים לאוזניהם. אני אישית החלטתי לעזוב לערבות יריחו, בבית חגלה, בחווה על פני יריחו. ציפיתי שעוד אנשים יצטרפו, כי יבינו שהגיע העת להיפרד. אך לא! שבע שנים עברו .גרוש קטיף ועמונה לא היו יחידים. הדברים בוטים וחשופים והצבור לא רוצה לשמוע. ההכנה המנטלית בצבא ממשיכה עתה בקני מידה צבורי, עושים גרוש במסווה של העברת דירה. חלה מהפכה בצבא וממשיכה כעת במדינה כולה, כאשר הערבים עוברים לשלטון בשקט, ב"שלום",וגרוש היהודים ה"שורשיים" הוא רצונם התמים. על רוב הצבור משתלט מעוט כמו בג"ץ. שלטונות ישראל נותנים להם לפעול.
עצוב כי מעשה ההתיישבות הוא איתן, יפה וטוב, מלא אמונה ומעשים טובים.

הצבור שלנו עוד יושן,גם רבניו ומנהיגיו, לא תופסים תהליכים, לא מוכנים לקבל שאחרי שרון וגוש קטיף אנו נמצאים במהפכה צבאית ומדינית כאשר השמאל והערבים שולטים בה. זו מהפכה נגד רצון הרב,  נגד רצון העם. זו מהפכה מודרנית- במרמה, בשקט, על בסיס שקר. הכל מותר כדי לנצח- מרצח ועד גרוש, כולל הוצאת דיבה על הצבור האמוני.- יוצא מכאן שהאויב הוא היהודי השורשי שיכול להתנגד.

אבר מאברי הגוף של עם ישראל חולה, הצבור האמוני מאמין שביכולתו  לרפאו, אך הוא בינתיים משתולל תחת הלחצים הקשים של האומות והצבור שלנו שותק.

בינתיים הצבור שלנו התחיל להיות מוכה, כבר מאז "המחתרת".

כאשר צבור מוכה לאט, לאט, הוא  נכנס לאדישות,  וכך שוברים את ההתנגדות שלו.

קודם מפנים את הצבור "המזדנב" לשלטונות. לכן גוש קטיף ובנימין קודמים. רב הצבור בבנימין וכן בגוש קטיף זה צבור נאמן לשלטונות המאמין ש"תחילת הגאולה" דווקא  בדרך הזו. לכן מקדשים את המציאות החילונית ומקווים שדרך התורה בסופו של דבר תשפיע על הרב. זו דרכו של הרב נריה מייסד בני עקיבא, שהפכה באמת לתנועה רבת הקף במדינה.

די מספיק!

לנו הארץ ,לנו ההבטחה האלוקית!

אל תשאלו אותי מה לעשות? קודם צריך להתעורר, הדרך שלהם התחילה לפני 64 שנים. אך הדרך שלנו- הדרך האמונית המתחדשת בארץ גם התחילה. אך הסתמכנו על השלטון החילוני! ואנו המשכנו לקרוא את הספר! מה עוד צריך?

 

טרם הבנו שהגענו ארצה, ארץ הקודש ודרכנו צריכה להשתנות. קודם כל צריך לכבוש את הארץ ולרשת אותה, ולהתיישב בה, ולעבדה. זו משימה כל התורה  ממש לפי ספר דברים. כל בתי המדרש צריכים להיות קשורים לעבודת האדמה. ולא לנוח ולא להתעייף ולא לפחד  מן הגויים עד גמר המלחמה והחלוקה.

האוייב העמלקי בא להציק לנו, הנה באים הערבים ונלחמים על הארץ, שנתעורר שלשם כך הגענו ארצה- כדי לגאול את האדמה.

הנה ערב ראש השנה מאיימים  ומבצעים גרוש...........במה חטאנו? לא כדי לחזור לקו הירוק ללמד תורה גלותית לעם, אלא צריך להילחם על הארץ ,חטאנו שלא כואב לנו בכלל שהיא כבושה  החל ממנעולה של הארץ יריחו ועזה.

זמן טוב להרהורי תשובה. הגיע הזמן לקום אחרי 64 שנה

בתשובה

ארנה קובוס

חודש מרחשוון


ב,ה

חודש מרחשוון

התחדשות! העבודה העיקרית בחשוון היא המסיק. אחרי הגשם הראשון מוכנים הזיתים. הפרשה הראשונה בחודש חשוון בקריאת התורה היא פר' נח, בה מופיעה היונה עם עלה זית בפיה. תמונה זו נלקחה כסמל לשלום לדורות ובימינו. מה בין היונה והעלה הזית לשלום? קודם כל היונה עוסקת באהבה תוך כדי שמירת על השטח שלה ומאבק למציאת מזונה, רב הזמן היא עוסקת בחיזור אחרי בת הזוג ודאגה לקן המשפחתי.

עץ הזית הוא מלך העצים. מן עצים המעטים המפורסמים לאורך חיים. נמצאו עצי זית גם בני מאות שנים.  הנה לך זכות מיוחדת להתעסק בעץ המרבה בחיים. הבה אומר: הישרדות בתנאי שטח קשים, אינו נובל את עליו, מנצל כל טיפת מים לחיים, מפיק פרי מלא שמן טוב לזיכרון , אמרו חכמינו.

בכל הדורות מכל השמנים שמן הזית היה מעודף. אם ליופי, אם לבריאות אם לאורך חיים. אני מוסיפה גם למטרות טיפול פנימי וחיצוני.

בשמן הזית  הזך הדליקו את המנורה במקדש- הטהור והטוב לקודש. להבת שמן הזית היא נקייה, בהירה בעלת ריח ניחוח,ועשן דק  אתרי בלתי נראה ונרגש כמעט.

הרי השמן הוא נשמתו של הזית. יש לייחס אליו את כל תכונות העץ שהזכרנו ותכונות השמן גם יחד.

מן המשובח לעתיר משמעות ולקודש.

הזדמנות המסיק נותנת לך הצצה לכל סודות הזית שמן ועץ. יש עץ המחצין את פרותיו אך אצל  הרב, נופו של העץ מגן ומסתיר את פריו  ומוצא אתה הפתעה של אוצר בתוכו. יש עץ עמוס וכבד המשקל,כמעט כורע תחתיו. כאישה יולדת אחרי המסיק העץ קבל את גאולתו ומצפה לגזום כדי להתחדש.

מעגל זה כה משמח, מלמד חיים כפשוטו, חיים טהורים ללא שטיה וחטא.   

שם בין ענפיו המסתעפים זרועותיך הופכות לחלק ממנו. קרבה זו משמחת. אולי תהיה התדבקות בתכונות העץ והשמן?

מברכת
ארנה קובוס

יורד גשם


ב"ה

יורד גשם

השמיים משיקים לארץ, וכתוצאה יורד גשם. הגשם הוא פועל יוצא של הקשר בין שמיים לארץ.

ככל שהאץ גבוהה יותר, ז.א קרובה יותר לשמיים, אזי היא משפיעה לשמיים. ז.א אדי הארץ עולים מהר יותר לשמיים ויוצרים עננים.

לא כן בשפלה שהיא נמוכה רחוקה מן השמיים, או המדבר שנמצא נמוך ולא נוצר קשר עם השמיים. אבל השפלה הקרובה אל הים מתברכת בגלל האידוי של  המים.

בשפלה סביב לים המלח אידוי המים נעלם לפני שמגיע לשמיים בקיץ בגלל החום,בחורף יש גשמים וסופות מן הדרום, אבל לרוב אין גשם. א) בגלל מעוט המים ב) ריבוי האדים בחורף  יוצר לחות בסביבה אך לא מספיק לגשם, רק לטיפות. הטיפות יוצרות בועות מים המעניקות לחות וקשת צבעים עשירה להפליא.

חשוב לראות כאן את קשר ההשקה בין שמיים לארץ. השמיים הוא הגורם הזכרי שמקבל את אידוי מן הארץ- רק בתנאי לחות ורטיבות נוצר קשר והעברת חומרים ואנרגיות. גם בבריות על הארץ קשר ההתרבות הוא על בסיס רטוב. אז היסוד הזכרי מתערב ובועל את האדמה ע"י הגשם. האדמה מתרבת בגשם ומצמיחה כל טובה. האדמה היא היסוד הנקבי המתעברת אחרי הגשם ומולידה צמחים.

כה מרגש להתבונן במעשה נפלא זה!

כל הצמחים שמולידה האדמה פונים אל השמיים, הוא האב, וממנו מקבלים ברכה ע"י הגשם.
.

תיהנו מן הגשם!!

אור הנרות לעומת גבורת המכבים


ב,ה

 אור הנרות לעומת גבורת המכבים

במציאות התרבותית שלנו היום יש שרואים בחג החנוכה, גבורה גופנית- תחרויות, ריצות וכו'- יש שרואים חג האורים כתוצאה מנס פח השמן.

קיצוניות זו מראה על החולשה- קשה לחבר את הנרות לגבורה וההפך. בהתעוררות הציונות באירופה קמו תנועות כמו מכבי כדי להזכיר את הגבורה והתקומה. לעומת זאת בגולה הארורה והרחוקה, חגגו את אור הנרות ונס פח השמן. ללא זכר לגבורה .

היום בארץ גבורת המכבים זוכרים החילוניים ואילו נס פח השמן הדתיים.

בואו נראה איך הגבורה האנושית פועלת בדומה לנרות. הגבורה  היא יזומה בעלת עצמה. על הנרות נאמר "מעט אור דוחה הרבה חושך". החושך נדחה  כי אינו  נמס לפני האור. אלא האור זו פעולה יזומה  הדוחה את החושך בעוצמה. בדיוק כמו הגבורה האישית.

יצאנו למדים שהן הנרות  והגבורה האנושית קמים במאבק נגד הרשע ומנצחים. נס פח השמן מסייע למאבק. כלומר הנס הוא פועל יוצא של הגבורה.

ז.א בזכות ההתעוררות מלמטה מזומן נס פח השמן. המציאות הניסית באה כפועל יוצא  של המאבק. בזכות השתדלותם של בני ישראל הקב"ה מסייע בידם. המציאות הניסית באה כעיטור  למעשה העיקש.

מעשה המכבים מזכה את ישראל למלכות ועצמאות של 200 שנה ערב החורבן. מבחינה טבעית אין הצדקה למערכת מעוותת  מדרדרת לניסים. ואכן רק משפחתו של מתתיהו ובניו היו צדיקים. המשך המלוכה הם סוטים לדרך ההתייוונות. אך בזכות המשפחה הקדושה של מתתיהו יש אפשרות לדחות הצידה את העיוות.

אין דוגמה כזו בתולדות העם  שזכות  צדיקים גוררת אחריה תקומה וטיהור המקדש ועטרה .פורים קצת דומה אך שם נמצאים בתחילה של תקומה בכל מקרה: ואילו כאן זו להבה אחרונה של מלכות בבית שני.

יצאנו למדים שהלב הטהור  משתלם

 

ארנה קובוס.