יום רביעי, 4 בדצמבר 2013


ב"ה

"לקחת  אחריות!"

 

אחד ממטופלי אדם מזדקן, היה מגיע אלי מדי פעם אחרי שכחו את הוראותיי והיה צריך להתחיל מחדש.

לפני כחודשיים אושפז ב"הח שם הרגו אותו והעבירו אותו למות במכון גריאטרי.

המשפחה זעקה וצעקה שהמצב רק מתדרדר, קראו לי לבקר אותו ואמרתי להם דחוף להביאו הביתה. הרופא לא התנגד ועד שהביאוהו התגלה חיידק חדש, קבל שוב אנטיביוטיקה ומת.

פשוט בלתי נסבל.

ההורים לא מוכנים לקחת אחריות על ילדיהם , מביאים אותם לאנשי מקצוע, הילדים לא מוכנים לקחת אחריות על הוריהם מביאים אותם לאנשי מקצוע, הפקידים מבצעים את תפקידיהם ללא הבנה , בלי אחריות, ראש קטן.

אחריות על הארץ, אחריות על טיפוח הצומח בלי לפגוע בו, אחריות על טיפוח בעלי החיים בלי לפגוע בהם כדי לעשות מהם הון,אחריות על מערכת הרפואה .............כי יש דרך אחרת.

די ,מספיק, חיים ללא אחריות הם שווים לכלבים.

לקחת אחריות על המדינה, אחריות על מערכת המשפט, אחריות על מערכת החינוך. הרי הכול קלוקל, כי אין עם מי לדבר!

 

השלטון הכניס אימה ואלימות  במשטרה והאנשים שתקו. הזרים כספים למשק ומול השפע הצבור מעדיף: מה שמצליח מתחת  לשולחן טוב , מה שלא מוותרים כי אין עם מי לדבר!


אילו היה לי כוח הייתי עושה משפט בינלאומי נגד הרפואה הרגילה. מאות אלפי אנשים הנזקקים לטיפולם נהרגים על ידם בדרך "רפואית" מתוך ראש קטן לטפל בחיידק ולא באדם.

אילו היה לי כוח הייתי עושה משפט למערכת הצבאית שמיטב הבחורים נעלמים תוך "תאונות"!

אילו היה לי כוח הייתי הופכת את מערכת המשפט שנאבקת נגד שומרי הארץ והיהדות ואנשינו בבתי הכלא, לתקופות ארוכות

אילו היה לי כוח הייתי עושה מהפכה בגנים שמלמדים על "מאכלי איטליה" לפני שלימדום מנהגי ישראל.

אילו היה לי כוח הייתי עושה משפט צדק (אם היה כזה) לשרי החינוך שהוציאו את ספר יהושע מחוץ למערכת החינוך במקום לחייבו, ללמד לקח על מעשנו ותפקדנו בארץ.

 

אני פשוט קוראת למי שאיכפת לו לקחת אחריות בתחום שהוא נמצא בו

 

בתקווה

ארנה קובוס